בעבודות עפר וחפירה רושמים ביומן העבודה כל יום: איפה חפרו ועד איזה עומק, אילו כלים עבדו וכמה שעות, כמה משאיות עפר יצאו מהאתר, ומה הקרקע הפתיעה. זה השלב הראשון בכל פרויקט, והשלב שבו נקבע אם החשבונות הראשונים ייבדקו מול יומן או מול זיכרון.
חודשיים לתוך החפירה מגיע החשבון של קבלן העפר: 340 משאיות. מנהל העבודה זוכר בערך 280. באותו שבוע המהנדס שואל באיזה עומק הופיעו המים בצד המזרחי, והשכן מהבניין הצמוד שולח תמונה של סדק בקיר החניון. ביומן כתוב, יום אחרי יום, “המשך עבודות עפר”.
בקצרה: בימים הראשונים מתעדים את המגרש לפני שנוגעים בו: הבניינים השכנים, התשתיות שסומנו והתוכנית שלפיה חופרים. אחר כך, כל יום: איפה חפרו ועד איזה עומק, כלים ושעות, משאיות שיצאו ונכנסו, מי היה באתר, ותמונות של הבור. כל הפתעה בקרקע נרשמת ביום שבו התגלתה, עם תמונה. והיום נסגר בחתימה.
איך חופרים, איך מדפנים ומה עושים עם מים בבור, קובעים התוכניות, יועץ הקרקע והמהנדס. המדריך הזה עוסק בחלק שתלוי רק בכם: מה נרשם ביומן.
הימים הראשונים באתר
לפני שהכף הראשונה נכנסת לאדמה, יש כמה דברים שאפשר לתעד רק עכשיו. אחר כך המגרש כבר לא ייראה אותו דבר.
- מצב קיים. הבניינים השכנים, הגדרות, המדרכה, הכביש ושוחות התשתית שליד המגרש. מצלמים מרחוק ומקרוב, ורושמים איפה צולם כל דבר. פירטנו את זה בתיעוד מצב קיים לפני תחילת עבודה.
- תשתיות שסומנו. אילו קווים סומנו בשטח לפני החפירה, מי סימן ומתי. תמונה של כל סימון. אם צינור ייחשף בהמשך במקום אחר, זה מה שישאלו.
- הסימון והגבהים. מתי המודד סימן את קווי החפירה ואת הגבהים, ולפי איזו תוכנית.
- התוכנית שלפיה חופרים. איזו מהדורה של תוכנית החפירה והדיפון נמסרה לשטח, ומתי. ביומן של קיפר מסירת התוכנית נחתמת על ידי מנהל העבודה, וברור איזו מהדורה הגיעה. כך מתעדים מסירת תוכניות.
- הכלים שעלו לאתר. איזה כלי, של מי, ומאיזה יום הוא באתר. מכאן מתחיל החשבון.
- מזג אוויר ומצב השטח. אדמה רטובה מהגשם של אתמול נראית אחרת לגמרי בתמונה של היום הראשון.
היום הראשון נסגר בחתימה, כמו כל יום אחר. כשתגיע טענה על נזק, זה הדף שתפתחו ראשון.
מה לרשום כל יום
בעבודות עפר כל יום דומה לקודם, ובדיוק לכן קל לכתוב “המשך חפירה” ולהמשיך. אבל כל יום כזה עולה כסף, ומישהו יבדוק אותו. הרשימה:
- מזג אוויר ותנאי השטח. גשם, בוץ, מים שהצטברו בבור. יום שבו הכלים לא יכלו לעבוד צריך להופיע ביומן, עם הסיבה. כך רושמים ימי גשם ועיכובים.
- איפה חפרו, ועד איזה עומק. צד המגרש, ציר, מפלס. “חפירה בצד הצפוני, בין ציר 1 לציר 4, עד מפלס מינוס 3.50” שווה הרבה יותר מ”עבודות עפר”.
- כלים ושעות. לכל כלי: איזה כלי ושל מי, מתי התחיל ומתי סיים, כמה שעות עמד ולמה. תקלה, גשם, חיכה למודד, חיכה להחלטה של המהנדס. לכל סיבה יש בעל בית אחר, וזה מה שקובע מי משלם.
- משאיות שיצאו, ומשאיות שנכנסו. כמה משאיות עפר יצאו מהאתר, של מי ולאן. כמה נכנסו עם מצעים או חומר מילוי. מצלמים את התעודות שהנהגים משאירים. פירוט בפרק הבא.
- מי היה באתר. קבלן העפר וכמה אנשים הביא, קבלן הדיפון או הכלונסאות, המודד, המעבדה. גם מי שהיה אמור להגיע ולא הגיע. כך רושמים מצבת כוח אדם.
- תמונות של הבור בסוף היום. מאותה נקודה, כל יום. עשרים תמונות כאלה מספרות את קצב החפירה טוב יותר מכל דוח.
- אירועים והוראות. ביקור של המפקח, הוראה של המהנדס, תלונה של שכן על רעש או אבק, עצירה בגלל תנועה ברחוב. מי אמר, מה, ומתי.
- מה נשאר פתוח. בדיקה שמחכה למהנדס, קטע שלא הושלם, תיקון בגדר. ביומן של קיפר פותחים על זה משימה: נושא, תיאור, מי מטפל, סטטוס ועדיפות. היא נשארת פתוחה עד שמטפלים בה.
ביומן של קיפר מנהל העבודה רושם את כל זה מהטלפון, ליד הבור, ולא בערב ברכב. גם בתחתית החפירה, בלי קליטה: התיעוד נשמר בטלפון ומסתנכרן למשרד כשחוזרים לרשת.
משאיות עפר: איך סופרים כך שיחזיקו בחשבון
החשבון של קבלן העפר נבנה בדרך כלל ממשאיות או מקובים. בשני המקרים, מה שנרשם באתר באותו יום הוא מה שאפשר לבדוק מולו.
- סופרים תוך כדי, לא בערב. שורה על כל משאית, או סיכום כל שעתיים. “יצאו 14 משאיות עד 10:00” בזמן אמת שווה יותר מ”כ-40 משאיות” בסוף היום.
- מצלמים את התעודות. תעודת משלוח, תעודת שקילה, או כל מסמך שהנהג משאיר. תמונה מהטלפון, ביומן של אותו יום.
- לאן יצא העפר. לאתר פינוי, לאתר אחר של החברה, או לערמה בתוך המגרש לשימוש חוזר. כל יעד הוא סעיף אחר בחשבון.
- מה נכנס. מצעים וחומר מילוי נספרים באותה דרך, ובודקים אותם מול החשבון של הספק.
בסוף החודש המשרד עובר על היומן, יום מול יום, ומשווה לחשבון. מהיומן מורידים דוח PDF לכל יום, או אקסל כדי לרכז את החודש בטבלה אחת.
כשהקרקע מפתיעה
כמעט בכל פרויקט מגיע היום שבו הכף פוגשת משהו שלא היה בתוכנית. מה שתועד באותו יום, עם תמונה, יכול להפוך לעבודה חריגה או להארכת זמן. מה שסופר בעל פה אחרי שבועיים, בדרך כלל לא.
ההפתעות הנפוצות:
- מים. מי תהום, או צינור שנפגע ומציף את הבור.
- סלע. במקום שבו בדיקות הקרקע הראו אדמה, או בעומק אחר.
- תשתית לא מסומנת. צינור, כבל או שוחה ישנה שלא הופיעו בתוכנית ולא סומנו בשטח.
- מילוי ישן ופסולת. שכבות של פסולת בניין, יסודות של מבנה שנהרס, חומר שצריך לפנות בנפרד.
- ממצא שנראה עתיק. קיר אבן, חרסים, פתח של מערה. מה עושים במקרה כזה קובעים ההיתר והגורמים המוסמכים. ביומן רושמים מה נמצא, איפה, ולמי הודעתם.
מה רושמים, בכל אחת מהן:
- מה נמצא, איפה ובאיזה עומק. עם תמונה, ומטר או סרגל לידו. תמונה מרחוק שמראה את המקום בבור, ותמונה מקרוב שמראה את הממצא.
- מי ראה, ולמי הודעתם. המפקח, המהנדס, יועץ הקרקע, המזמין. באיזו שעה, ובאיזו דרך. אם התשובה הגיעה בהודעה, מצלמים את המסך ומוסיפים ליומן של אותו יום.
- מה זה עצר. אילו כלים עמדו, כמה שעות, ומי חיכה. זה החלק שיעלה כסף, ולכן הוא צריך להיות מדויק.
- מה הוחלט. הוראה להמשיך, לעצור באזור מסוים, לחכות לבדיקה, להביא כלי אחר. מי החליט, ומתי.
- מה בוצע בעקבות זה. בימים שאחרי: שאיבה, פיצוץ או חציבה, פינוי בנפרד, תוכנית מתוקנת. כל יום ביומן של אותו יום.
ועובדות, לא פרשנויות. “יועץ הקרקע טעה” לא יעזור לאף אחד. “בעומק 4.20 מטר, בצד המזרחי, הופיעו מים. המהנדס עודכן ב-9:15, החפירה באזור נעצרה, המחפר עמד 3 שעות” יעזור.
הפתעה שמצריכה עבודה נוספת היא בדרך כלל עבודה חריגה. כך מתעדים עבודות חריגות ביום שבו הן קורות. ואם ההפתעה מעכבת את הפרויקט כולו, ריכזנו מה צריך להיות ביומן כדי לבקש הארכת זמן ביצוע.
הבניינים השכנים, גם באמצע החפירה
הסקר מהיום הראשון הוא רק נקודת ההתחלה. חפירה צמודה לגבול המגרש, דיפון, כלונסאות ופטישים מרעידים את הסביבה כל יום.
- מצלמים שוב את אותן נקודות. הסדק שצולם בסקר, הקיר הצמוד, החניון של השכנים. מאותה זווית, כך שאפשר לשים את התמונות זו ליד זו.
- אחרי ימים רגישים, במיוחד. חפירה צמודה לקיר, דיפון, יום של פטישים. באותו ערב, סיבוב מצלמה קצר.
- מדידות מעקב, אם יש. אם המהנדס קבע נקודות מעקב על המבנים השכנים, מצלמים את תוצאות המדידה ומוסיפים ליומן ביום שבו הן מגיעות.
- תלונה נרשמת באותו יום. מי התלונן, על מה, ומתי הלכתם לראות. מצלמים מאותה נקודה שצולמה בסקר, ומשווים.
בסוף כל יום מנהל העבודה חותם, השדות שלו ננעלים והמפקח מקבל התראה. כשהמפקח חותם, יומן היום כולו ננעל, גם עבור מנהל העבודה. התמונה של הקיר השכן מאותו יום נשארת כמו שהיא, עם התאריך שלה. ואם הוויכוח כבר התחיל, פירטנו מה לרשום ביומן כדי שיחזיק מים.
צ’קליסט לעבודות עפר
בימים הראשונים:
- מצב קיים: בניינים שכנים, גדרות, מדרכה, תשתיות
- תשתיות שסומנו, מי סימן ומתי
- סימון המודד והגבהים
- איזו מהדורה של תוכנית החפירה נמסרה, בחתימה
- אילו כלים עלו לאתר, ומאיזה יום
כל יום:
- מזג אוויר ותנאי השטח
- איפה חפרו, ועד איזה עומק
- כל כלי: שעות עבודה, שעות עמידה, וסיבה
- משאיות שיצאו ונכנסו, תמונות של התעודות
- מי היה באתר
- תמונות של הבור מאותה נקודה
- אירועים, הוראות ותלונות
- משימות פתוחות
- חתימה וסגירת היום
כשהקרקע מפתיעה:
- מה, איפה, באיזה עומק, עם תמונה ומטר
- מי ראה ולמי הודעתם
- מה עמד, וכמה זמן
- מה הוחלט ומי החליט
מתחילים מהבור הבא
עבודות העפר הן השלב שבו נפתח היומן של הפרויקט. מה שנרשם בהן הוא הבסיס לחשבון הראשון של קבלן העפר, לעבודה החריגה הראשונה, ולתשובה לשכן הראשון שמתקשר. חופרים לאורך כביש או קו מים? ריכזנו גם יומן עבודה לעבודות תשתית, מקטע אחרי מקטע.
יומן העבודה הדיגיטלי של קיפר מרכז את כל זה במקום אחד: מזג אוויר, מי היה באתר, אירועים מהשטח, תמונות, משימות, וחתימה שסוגרת את היום.
השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים על פרויקט שרץ אצלכם עכשיו או שעומד לעלות לקרקע, בחינם, ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.