כלים וציוד קטן באתר בנייה, מקדחות, משחזות, סולמות, ציוד מדידה, נעלמים בדרך כלל בשקט. אף אחד לא לקח אותם בכוונה, אבל גם אף אחד לא רשם מי לקח. רישום יומי פשוט ביומן העבודה של מה יצא מהמכולה, אצל מי, ומה חזר, הופך חוסר ששמים לב אליו בעוד חודש לחוסר ששמים לב אליו באותו ערב.
יום חמישי אחר הצהריים, מנהל העבודה פותח את המכולה לקראת סוף השבוע. מקדחת כוח אחת חסרה, והסולם הארוך לא שם. ארבעה צוותים עבדו באתר השבוע: ברזלנים, חשמלאים ושני קבלני משנה של גמרים. כל אחד מהם בטוח שהחזיר. עד שמישהו יזכור מי היה אחרון, כבר מזמינים מקדחה חדשה.
בקצרה: שורה אחת לכל כלי שיוצא: מה, מי לקח, למי ולאיזו עבודה. בסוף היום סוגרים: מה חזר, באיזה מצב, ומה עוד בחוץ. תמונה לכל כלי שחזר פגום, ומשימה פתוחה עד שהוא מוחלף או מתוקן.
למה כלים קטנים הם בעיה גדולה
כלי אחד זול. אבל באתר עובדים עשרות כלים, והחוסר מצטבר: מקדחה כאן, מד לייזר שם, ערכת מפתחות שנשארה בקומה 5. כל אחד נראה זניח, וביחד זה סכום שמורגש בסוף הפרויקט. והבעיה האמיתית היא לא רק הכסף: כשכלי חסר ביום עבודה, מישהו מחכה לו, וצוות שלם עומד.
הסיבה לחוסר כמעט תמיד זהה: אין רישום של מי לקח. הכלי עבר מיד ליד, והמכולה פתוחה לכל מי שיש לו מפתח.
מה רושמים בכל יום
הרישום פשוט ונעשה פעמיים ביום: כשהכלי יוצא וכשהוא חוזר.
כשהכלי יוצא:
- מה. סוג הכלי, ואם יש לו מספר או סימון, גם אותו.
- מי לקח. שם האדם והצוות או קבלן המשנה שהוא שייך אליו.
- לאיזו עבודה ולאן. “מקדחה לחשמלאים, קומה 3”.
- מצב ביציאה. תמונה אחת לכלים יקרים, כדי שיהיה ברור באיזה מצב יצאו.
בסוף היום:
- מה חזר. כל כלי שיצא מסומן: חזר או נשאר בחוץ, ואצל מי.
- באיזה מצב. שבור, חסר חלק, או תקין. פגם מצלמים.
- מה עוד בחוץ. כלי שישן בקומה אצל קבלן משנה נרשם כך, ולא נעלם.
בקיפר זה אירוע ביומן של היום, עם תמונות, מהטלפון, גם בפתח המכולה בלי קליטה. הנתונים מסתנכרנים כשהקליטה חוזרת.
כלים של מי?
באתר יש בדרך כלל שלושה סוגי ציוד, ושווה לרשום ליד כל כלי מי הבעלים שלו:
- של החברה. כלים שהקבלן הראשי קנה, ושעוברים בין צוותים.
- של קבלן משנה. כלים שהצוות הביא איתו ושייכים לו.
- שכור. ציוד שמושכר לתקופה, וצריך לחזור לספק בזמן ובמצב תקין.
כשכל כלי רשום עם הבעלים שלו, שיחה על כלי שנעלם מתחילה בשאלה אחת ברורה, ולא בחיפוש אחרי מי אחראי. מי משלם על כלי שאבד נקבע בהסכם, והמדריך הזה עוסק בחלק שתלוי באתר: מה נרשם ביום שהכלי יצא.
כשכלי לא חוזר
כלי שלא חזר בסוף היום הוא לא אירוע: הוא עוד לא אבד. מה שעושים בפועל:
- שואלים באותו ערב. מי שלקח אותו עדיין באתר או בהישג יד. מחר בבוקר הוא כבר לא זוכר.
- רושמים שהכלי בחוץ. באיזו קומה, אצל מי, ומה התשובה.
- פותחים משימה אם הוא לא נמצא. נושא, תיאור, מי מטפל, סטטוס ועדיפות. החיפושים והתשובות נכנסים להערות של המשימה, עד שהכלי נמצא או שמחליטים להחליף אותו.
- רושמים מי החליט. להחליף, לתקן או לוותר, ומתי.
פחות מתח עם הצוותים
רישום יומי מוריד את רוב המתח. כשמנהל העבודה אומר לצוות “המקדחה רשומה אצלכם מיום שלישי”, זו לא האשמה, זו עובדה שכתובה. וכשהכלי באמת חזר, גם זה כתוב.
והרישום לא משתנה אחר כך. מנהל העבודה חותם בסוף היום, והשדות שלו ננעלים. כשגם המפקח חותם, יומן היום כולו ננעל.
מכולת האתר, כלי כבד וחומרים
הכלים הקטנים הם חלק מהתמונה של מה נמצא באתר:
- כלים כבדים. עגורן, מחפר ומשאבת בטון נרשמים אחרת, לפי שעות עבודה והמתנה, כי החשבון שלהם לפי שעה. איך עושים את זה, בכלים כבדים באתר בנייה.
- חומרים. מה שמגיע בשער ונצרך באתר נרשם בקליטה. איך, בקליטת חומרים באתר בנייה.
- שמירה וגניבות. כלי שנעלם בלילה נרשם אחרת מכלי ששכחו בקומה. ספירת מלאי, יומן לילה ותיעוד אירוע, בשמירה וגניבות באתר בנייה.
- הקמת האתר. מי מחזיק מפתח למכולה ואיפה מציבים אותה נקבע ביום הראשון. הרשימה בפתיחת אתר בנייה.
- חילופי מנהלי עבודה. כשמנהל העבודה מתחלף, רשימת הכלים שבחוץ עוברת איתו. מה עוד מעבירים, בחפיפה בין מנהלי עבודה.
צ’קליסט כלים וציוד
- כל כלי שיוצא: מה, מי לקח, למי ולאיזו עבודה
- בעלים ליד כל כלי: חברה, קבלן משנה או שכור
- תמונה של כלי יקר ביציאה ושל כל פגם בחזרה
- סגירה בסוף היום: מה חזר ומה עוד בחוץ
- משימה פתוחה על כל כלי שלא נמצא
- רשימת הכלים שבחוץ עוברת הלאה בחפיפה
הכלי הבא כבר בדרך החוצה
את מי שלקח את המקדחה אי אפשר לשחזר בעוד חודש. אפשר לרשום אותו עכשיו, בפתח המכולה.
יומן העבודה הדיגיטלי של קיפר מרכז את זה במקום אחד: אירועים מהשטח, תמונות, משימות עם סטטוס ומי מטפל, וחתימה שסוגרת את היום.
השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים על פרויקט שרץ אצלכם עכשיו, בחינם, ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.