בדיקות מעבדה בבנייה הן הבדיקות שמעבדה עושה לחומרים מהאתר, בעיקר לבטון ולהידוק של המילוי והמצעים, כדי לוודא שהם עומדים בדרישות המפרט. התוצאה מגיעה לפעמים אחרי שבועות, ולכן מה שמחבר אותה לאלמנט הנכון נרשם ביומן העבודה כבר ביום הדגימה.
ארבעה שבועות אחרי יציקה מגיע דוח מהמעבדה: סדרת קוביות אחת לא עמדה בחוזק הנדרש. על הדוח יש תאריך ומספר סדרה. באותו יום יצקו גם תקרה בקומה 4 וגם עמודים בקומה 5, משני מערבלים שונים לפחות. ביומן כתוב: “יציקה, המעבדה באתר”. עכשיו צריך לברר מאיזה בטון נלקחו הקוביות, ואת התשובה יודע רק מי שעמד ליד המערבל באותו בוקר.
בקצרה: ביום שהמעבדה באתר רושמים מאיזה מערבל או מאיזו שכבה נלקחה כל דגימה, לאיזה אלמנט היא שייכת, ואיזה סימון היא קיבלה. כשהתוצאה מגיעה, מצרפים אותה ליומן עם התאריך והאלמנט. תוצאה שלא עברה נפתחת כמשימה עד שהיא נסגרת.
אילו בדיקות נדרשות, כמה דגימות לוקחים ומה נחשב תוצאה תקינה, קובעים התקן, המפרט והמהנדס של הפרויקט. המדריך הזה עוסק בחלק של מנהל העבודה: מתי המעבדה מגיעה, ומה נרשם ביומן כדי שכל תוצאה תמצא את האלמנט שלה.
אילו בדיקות מגיעות, ומתי
רוב בדיקות המעבדה באתר קשורות לשני שלבים: העפר והבטון. לפי סדר העבודה:
- מילוי ומצעים: בדיקות הידוק. אחרי שמהדקים שכבה, המעבדה בודקת אותה בכמה נקודות ומשווה לדרישה שבמפרט. בדרך כלל השכבה הבאה עולה רק אחרי שהקודמת עברה, ולכן כאן התוצאה חשובה מיד, לא בעוד חודש. מה עוד רושמים בשלב הזה, פירטנו בעבודות עפר וחפירה.
- יום יציקה: דגימות בטון. טכנאי המעבדה לוקח בטון מהמערבל, יוצק ממנו קוביות ומסמן אותן. בחלק מהפרויקטים בודקים באתר גם את השקיעה של הבטון, לפני שמתחילים לפרוק.
- שבוע וחודש אחרי: שבירת הקוביות. במעבדה מעמיסים על הקוביות עד שהן נשברות, וכך מודדים את חוזק הבטון. בדרך כלל התוצאה הקובעת היא אחרי 28 ימים, ובהרבה פרויקטים יש גם שבירה מוקדמת, למשל אחרי 7 ימים.
- כשתוצאה לא עוברת: בדיקות נוספות. למשל קידוח גלעינים מהאלמנט עצמו. מה בודקים ואיך ממשיכים, מחליט המהנדס.
ויש גם בדיקות שהמפרט דורש רק בחלק מהפרויקטים, כמו בדיקה של מוטות הפלדה או בדיקת שליפה לעוגנים. גם הן נרשמות באותה צורה: מה נבדק, איפה, ומה הסימון.
למה דווקא ביום הדגימה
ביציקה, הבעיה היא הזמן. עד שמגיעה תוצאת 28 הימים, באתר כבר היו עוד כמה יציקות. הדוח של המעבדה מזהה את הדגימה לפי תאריך וסימון. הוא לא יודע שהבטון מהמערבל השלישי הלך לתקרה של קומה 3, בין צירים 2 ל-5. את זה יודע רק היומן של אותו יום, אם מישהו רשם.
ובהידוק, הבעיה הפוכה: התוצאה מגיעה מהר, והשכבה הבאה מכסה את הנבדקת. אחרי שבוע, הנקודה שנבדקה כבר מתחת לחצי מטר של מצע. מה שלא צולם באותו יום, כבר לא יצולם.
מה רושמים ביום יציקה עם דגימות
יום יציקה עמוס גם בלי המעבדה. כל מה שקשור ליציקה עצמה, מהמערבל הראשון ועד האשפרה, ריכזנו ביום יציקה: מה רושמים ביומן. מה שמוסיפים כשהמעבדה באתר:
- מתי הטכנאי הגיע ומתי עזב. אם הוא הגיע אחרי שהיציקה התחילה, רושמים גם את זה.
- מאיזה מערבל נלקחה כל דגימה. השעה, ותמונה של תעודת המשלוח של אותו מערבל: בה כתובים סוג הבטון והכמות.
- לאיזה אלמנט הלך הבטון של אותו מערבל. קומה, אזור, צירים. “תקרה קומה 3, בין צירים 2 ל-5”, לא “תקרה”.
- הסימון של הסדרה. אם הטכנאי מסמן את הקוביות או ממלא טופס באתר, מצלמים את הקוביות המסומנות או את הטופס. זה החוט שמחבר את הדוח לאלמנט.
- בדיקת שקיעה, אם נעשתה. מה יצא, ומה הוחלט כשמערבל לא התאים: אושר, או הוחזר. מי החליט, ומתי.
שורה אחת לכל מערבל שנדגם מספיקה: “7:40, מערבל 3, תעודה מצולמת, תקרה קומה 3 צירים 2–5, סדרה מסומנת 2”. חצי דקה בטלפון.
מה רושמים בבדיקת הידוק
- איזו שכבה ואיפה. האזור באתר ומספר השכבה, למשל “מצע, שכבה שנייה, רחבת החניה הצפונית”.
- כל נקודת בדיקה בתמונה. תמונה רחבה, שרואים בה איפה הנקודה ביחס לאתר. אחרי השכבה הבאה, אין דרך להראות את זה.
- התוצאה, אם נמסרה באתר. עברה או לא עברה. ואם התוצאה תגיע אחר כך, רושמים מתי היא צפויה.
- שכבה שלא עברה. מה הוחלט: הידוק נוסף, החלפת חומר, בדיקה חוזרת. ומתי נבדקה שוב.
- האישור להמשיך. מי אישר לפזר את השכבה הבאה, ובאיזו שעה.
ביומן של קיפר כל זה נרשם כאירוע ביומן של אותו יום, עם התמונות. גם בחפירה עמוקה או במרתף בלי קליטה: האפליקציה ממשיכה לעבוד בלי רשת, והנתונים מסתנכרנים למשרד כשהקליטה חוזרת. רושמים בזמן הדגימה, לא כשמוצאים קליטה.
כשהתוצאות מגיעות
הדוח מגיע במייל למשרד, או לטלפון של מנהל הפרויקט. מכאן שלושה צעדים:
- מצרפים ליומן. מצלמים את הדוח ומוסיפים אותו ליומן של היום שבו הגיע, עם תאריך היציקה או הבדיקה והאלמנט. כך מי שמחפש את היציקה, מוצא גם את התוצאה.
- בודקים מול הרישום של יום הדגימה. הסימון בדוח, הסימון ביומן, האלמנט. אם הכול מתאים, סגרתם את הסדרה.
- תוצאה שלא עברה נפתחת כמשימה. ביומן של קיפר פותחים משימה: נושא, תיאור (איזה אלמנט, איזו סדרה, מה התוצאה), מי מטפל, סטטוס ועדיפות. כל המשך, כמו קידוח, בדיקה נוספת או החלטה של המהנדס, נכנס להערות של המשימה עם תמונות. היא נשארת פתוחה עד שמטפלים בה. איך מנהלים ליקוי עד הסגירה, פירטנו בבקרת איכות בבנייה.
ומה שנרשם ביום הדגימה נשאר כמו שנכתב. מנהל העבודה חותם בסוף היום, והשדות שלו ננעלים. כשגם המפקח חותם, יומן היום כולו ננעל. אם בעוד חודש יש ויכוח עם ספק הבטון על מערבל מסוים, הרישום הוא מאותו בוקר, לא שחזור מהזיכרון.
ובסוף הפרויקט, בהרבה פרויקטים מבקשים את תוצאות הבדיקות גם בתיק המסירה. כשכל תוצאה כבר ביומן, ליד היום שלה, לא צריך לחפש אותן במיילים. מורידים מהיומן דוח PDF של כל יום, או אקסל כדי לרכז את ימי הדגימה בטבלה אחת.
צ’קליסט לבדיקות מעבדה
ביום יציקה:
- מתי הטכנאי הגיע ומתי עזב
- כל מערבל שנדגם: שעה ותמונה של תעודת המשלוח
- לאיזה אלמנט הלך הבטון: קומה, אזור, צירים
- הסימון של הסדרה, בתמונה
- בדיקת שקיעה, אם נעשתה, ומה הוחלט
בבדיקת הידוק:
- איזו שכבה ואיפה
- תמונה של כל נקודת בדיקה
- התוצאה, או מתי היא צפויה
- מה הוחלט על שכבה שלא עברה
- מי אישר להמשיך, ומתי
כשהתוצאות מגיעות:
- הדוח ביומן, עם תאריך הדגימה והאלמנט
- בדיקה מול הרישום של יום הדגימה
- משימה פתוחה על כל תוצאה שלא עברה
הדגימה הבאה כבר בלוח הזמנים
את הקשר בין הקובייה לתקרה אי אפשר לשחזר בעוד חודש. אפשר לרשום אותו עכשיו, בשורה אחת ליד המערבל. כשהדוח יגיע, הוא יתאים לאלמנט שלו.
יומן העבודה הדיגיטלי של קיפר מרכז את כל זה במקום אחד: אירועים מהשטח, תמונות, משימות עם סטטוס ומי מטפל, וחתימה שסוגרת את היום.
השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים על פרויקט שרץ אצלכם עכשיו, בחינם, ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.