חוזה פאושלי וחוזה לפי כמויות נראים שונים על הנייר, וגם הוויכוח עליהם בסוף החודש שונה. בפאושלי שואלים “האם זה היה בכלל במחיר?”. בחוזה לפי כמויות שואלים “כמה בוצע בפועל?”. ליומן העבודה יש תשובה לכל אחת מהשאלות, אבל לא אותה תשובה.
יום חמישי באתר. מנהל העבודה מתבקש להוסיף נקודות חשמל בקומה 3. בחוזה פאושלי, ההוספה היא שאלה של היקף: האם זה כלול במחיר? בחוזה לפי כמויות, אותה הוספה פשוט נמדדת ומשולמת. אותו אירוע, שני רישומים שונים ביומן.
בקצרה: בחוזה פאושלי היומן מגן על ההיקף: מה נכלל, מה התבקש בנוסף, ומי ביקש. בחוזה לפי כמויות היומן מגבה את המדידה: מה בוצע, באיזה סעיף, באיזו כמות ואיפה. בשני המקרים יום שנחתם בסוף היום נשאר כמו שהוא.
המסמך הקובע הוא החוזה שלכם, ומה שכתוב בו על מחיר, מדידה ושינויים חל עליכם. כאן מה שנרשם בשטח.
ההבדל, בשתי שורות
- חוזה פאושלי: מחיר כולל על עבודה מוגדרת. התשלום בדרך כלל לפי שלבים או אבני דרך.
- חוזה לפי כמויות (מדידה): מחיר ליחידה לכל סעיף בכתב הכמויות, והתשלום לפי מה שנמדד בפועל.
חוזים רבים הם שילוב: חלק פאושלי וחלק במדידה. לכן שווה לדעת לאיזה מצב שייך כל סעיף לפני שמתחילים לרשום.
בחוזה פאושלי: היומן מגן על ההיקף
בפאושלי הכמות המדויקת פחות מעניינת. מה שמתנגש בסוף הוא הגבול: מה היה בעבודה ומה נוסף לה. ביומן רושמים:
- מה בוצע ובאיזה שלב. לפי אבני הדרך שבחוזה, כדי שהחשבון על השלב יסתמך על ימים רשומים ולא על זיכרון.
- כל דבר שמחוץ להיקף. מי ביקש, מתי, מה בדיוק בוצע, וכמה עובדים עבדו על זה. זה הרישום שהופך “עשינו בשבילכם” לבקשה מתועדת. את הפרטים תמצאו בעבודות חריגות בבנייה: מה לתעד ביום החריג.
- שינויים בתוכניות. איזו מהדורה נמסרה למנהל העבודה ומתי.
- תמונות לפני סגירה. גם בפאושלי, מה שמכוסה כבר לא נראה.
בחוזה לפי כמויות: היומן מגבה את המדידה
כאן כל סעיף הוא כסף, והמפקח מודד. ביומן רושמים:
- סעיף וכמות. לא “המשך ריצוף”, אלא “ריצוף קומה 2, דירות 5 עד 8, כ-90 מ”ר”.
- מקום ותאריך. כדי שאפשר יהיה להתאים כל כמות למדידה.
- תמונה של מה שנסגר. צנרת, איטום וברזל, לפני שמכסים.
- מי עבד. כדי שהכמות תתאים לכוח האדם שהיה באתר, כמו במצבת כוח אדם.
הכמויות שברישום הן ההיסטוריה שממנה נבנה החשבון, והבדיקה היא של המפקח. איך זה מתחבר לחשבון, פירטנו בחשבון חלקי בבנייה.
מה משותף לשניהם
- היום נחתם. מנהל העבודה חותם בסוף היום, והמפקח אחריו. מה שנרשם נשאר כמו שהוא.
- החריג נרשם ביום שהוא קרה. לא בסוף החודש.
- אותו יומן, גם למשרד. המשרד רואה אותו מהמחשב ומוריד PDF או אקסל לחשבון.
איך זה נראה בקיפר
ביומן של קיפר מנהל העבודה רושם בשטח מהטלפון, עם תמונות, וסוגר את היום בחתימה. גם בלי קליטה התיעוד נשמר ומסתנכרן כשחוזרים לרשת. המפקח מקבל התראה וחותם, ואז היום ננעל.
בחוזה פאושלי פותחים משימה או רישום ביום שבו התבקשה עבודה מחוץ להיקף. בחוזה לפי כמויות כל סעיף נרשם עם כמות ומקום. ובשני המקרים, כשהחשבון מוגש, יש לכל שורה ימים לחזור אליהם.
למקרה שלכם, בדקו את החוזה עם עורך דין.
יומן העבודה הדיגיטלי של קיפר מרכז את כל זה במקום אחד.
השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים, בחינם, ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.