בכל אתר בנייה מישהו כותב ביומן העבודה, מישהו רק צריך לקרוא אותו, ומישהו אחר חותם. כשהתפקידים האלה ברורים, ניהול יומן העבודה מתנהל בשקט. כשלא, יש יומן שכולם נוגעים בו ואף אחד לא עומד מאחוריו.
יום שלישי, מתחיל ויכוח על יום יציקה. ביומן נכתב “יציקה הושלמה”. מי כתב? מנהל העבודה אומר שלא הוא, ואחד מהמשרד זוכר שנכנס בערב להשלים כמה שורות. בשם המשתמש המשותף של האתר, אי אפשר לדעת.
בקצרה: ביומן עבודה של מנהל עבודה, אדם אחד אחראי על הרישום ומוסיפים לו שותפים: מנהל הפרויקט והמשרד קוראים ומעירים, קבלן משנה מתעד ורואה את שלו, והמפקח עובר על היום וחותם. לכל אחד כניסה משלו, כדי שתמיד ידעו מי עשה מה.
ארבע שאלות לכל תפקיד
לפני שנותנים גישה למישהו, עונים על ארבע שאלות:
- האם הוא כותב? כלומר, האם הוא רושם בשטח: מי היה, מה בוצע, מה עיכב.
- האם הוא רק קורא? רואה את היום, מוריד דוח, ולא משנה.
- האם הוא חותם? ועל מה.
- מה הוא רואה? כל האתר, רק החלק שלו, או רק דוח שמגיע אליו.
מי עושה מה
מנהל העבודה כותב. הוא באתר, הוא רואה את היום, והוא אחראי על הרישום מטעם הקבלן: מצבת העובדים, מה בוצע, אירועים, תמונות ותוכניות שהתקבלו. הוא גם חותם על מה שרשם. איך נראה יום שלו, במנהל עבודה בבנייה.
מנהל הפרויקט והמשרד קוראים. הם צריכים לראות מה קורה בלי להתקשר לשטח. הם רואים את היומן ומוסיפים שאלות או הערות, אבל לא כותבים במקום מנהל העבודה. אחרת היומן מפסיק לשקף את מה שקרה באתר.
המפקח קורא וחותם. הוא עובד מטעם המזמין, עובר על היום ומוסיף הערות. החתימה שלו אומרת: ראיתי מה נרשם. למה חותמים כל יום, ומה קורה כשהמפקח חותם באיחור, בחתימה על יומן עבודה.
נציג המזמין קורא. כשיש נציג מטעם המזמין, בדרך כלל לא צריך שיהיה לו חשבון כותב. הוא צריך לראות מה קורה ולקבל דוח. דוח יומי למזמין ולמפקח מגיע אליו גם בלי כניסה ליומן.
קבלן משנה מתעד את שלו. קבלן שעובד באתר צריך לתעד ולראות את העבודה שלו, ולא את מה שקשור לקבלנים אחרים. מה כדאי לתעד על קבלן משנה, בתוכנה לקבלני משנה. ואת כמות העובדים שלו רושם מנהל העבודה, כדי שיהיה מספר שמקורו לא רק אצל הקבלן. ראו מצבת כוח אדם באתר בנייה.
למה משתמש משותף פוגע
סיסמה אחת לאתר נוחה. מנהל העבודה נותן אותה למחליף, המחליף נותן למישהו מהמשרד, והיומן ממשיך להתמלא. הבעיה מתחילה כשצריך את היומן כראיה:
- אין מי שעומד מאחורי שורה. בשם אחד כותבים חמישה אנשים. בוויכוח אי אפשר לומר מי רשם, ומתי.
- חתימה שלא אומרת כלום. חתימה על יום שמישהו אחר היה יכול לכתוב היא חתימה על דף, לא על אדם.
- מי שעזב עדיין בפנים. מנהל עבודה שעבר לאתר אחר, קבלן שסיים את העבודה: הסיסמה נשארת אצלם.
- הכל פתוח לכולם. קבלן משנה שנכנס עם הכניסה של האתר רואה גם מה שלא נוגע לו.
כניסה אישית לכל אחד פותרת את זה: כל שורה נושאת שם, וכשמישהו מסיים את תפקידו, הגישה שלו מסתיימת איתו.
איך מגדירים את זה בפועל
כשפותחים אתר, לפני היום הראשון, קובעים:
- מי מנהל העבודה של האתר, ומי מחליף אותו בחופשה. למחליף יש כניסה משלו.
- מי מהמשרד רואה, ואם כולם רואים את כל האתרים או רק את שלהם.
- מי המפקח ונציג המזמין, ומי מהם מקבל דוח יומי.
- אילו קבלני משנה מתעדים ביומן, ואילו רק מקבלים דוח.
- מי חותם, לפי החוזה עם המזמין.
חמש שורות, בתחילת הפרויקט. אחר כך צריך רק לעדכן כשמישהו מצטרף או עוזב.
איך זה נראה בקיפר
ביומן העבודה הדיגיטלי של קיפר מנהל העבודה, המפקח, המשרד, מנהל הפרויקט וקבלני המשנה נכנסים לאותו יומן, וכל אחד מקבל הרשאות לפי התפקיד שלו. מנהל העבודה מתעד מהטלפון, המשרד רואה את אותו יומן מהמחשב, והמפקח מקבל התראה וחותם. כשהוא חותם, יומן היום כולו ננעל. מי שאין לו כניסה, מקבל דוח PDF יומי במייל.
מתחילים ביומן אחד
לא צריך לשנות את כל הארגון. עוברים על האתר הפעיל, כותבים לכל אדם שנוגע ביומן מה התפקיד שלו, ובודקים שלכל אחד כניסה משלו. ניהול יומן עבודה טוב מתחיל ממי עושה מה.
השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים על פרויקט שרץ אצלכם עכשיו, בחינם, ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.