הזמנת בטון מוכן היא שיחה אחת עם המפעל, ועליה נשענת כל יום היציקה: כמה קוב, איזה בטון, באיזו שעה ובאיזה קצב. מה שנאמר ונרשם בה, חוזר בתעודת המשלוח, בדגימות ובחשבונית.
ערב יציקת תקרה, שיחה קצרה: “תביאו לנו בטון לקומה 4, בשבע בבוקר”. בבוקר מגיע המערבל הראשון בשבע וחצי, השני אחרי שעה, והמשאבה מחכה. הספק אומר שלא נקבע קצב, ושהכמות שהוזמנה הייתה קטנה בכמה קוב. מנהל העבודה לא רשם מה בדיוק הוזמן.
בקצרה: מזמינים בכתב: כמות, סוג בטון, שעת התחלה וקצב. בשער בודקים כל תעודת משלוח מול ההזמנה ומצלמים אותה. דגימות נרשמות לפי מערבל ואלמנט. ההזמנה, התעודות והדגימות נשמרות יחד.
את הצד של יום היציקה עצמו פירטנו ביום יציקה באתר: מה רושמים ביומן. כאן עוסקים במה שקורה לפניו: ההזמנה, ובשער: מה שמגיע.
מה אומרים למפעל
לפני השיחה כדאי לפתוח את התוכניות והמפרט. ההזמנה כוללת:
- אתר ודרך הגעה. כתובת מדויקת, שער כניסה, ומי מחכה במקום. מערבל שמסתובב בחיפוש אחרי השער הוא זמן שנשרף.
- סוג הבטון. כפי שכתוב במפרט ובתוכניות: דרגת חוזק, ותכונות נוספות אם נדרשו. לא “בטון רגיל”. ואם הבטון מיועד לתקרה, לעמודים או ליסודות, אומרים למפעל.
- כמות בקוב. מחושבת מהתוכניות, עם מרווח קטן לפחת. את הכמות הסופית קובעים עם המהנדס או לפי נוהל הפרויקט.
- שעת התחלה וקצב. ביציקה גדולה לא מספיק לתת שעה אחת: מתי יגיע הראשון, וכל כמה זמן יגיעו הבאים, כדי שהצוות לא יחכה והבטון לא יחכה לצוות.
- משאבה. האם הוזמנה, מי הזמין, ואיזה סוג מתאים לגישה לאתר. משאבה שלא הוזמנה עוצרת את כל היום.
- מי הזמין, ומי אישר במפעל. שם, שעה ומספר הזמנה. זה מה שמציגים כשיש חריגה.
לפני ההזמנה: האתר מוכן?
הזמנת בטון עולה כסף גם כשהיציקה נדחית. לכן ההזמנה סופית רק אחרי שהאישור לצקת ביד, כפי שפירטנו בטפסנות וברזל לפני יציקה: הברזל נבדק, התבניות אושרו והחתימה נרשמה. אפשר לשריין מקום במפעל מראש, ולאשר סופית כשהאתר מוכן ותחזית מזג האוויר מאפשרת לצקת.
אם היציקה נדחית בגלל מזג אוויר או בדיקה שלא הסתיימה, מבטלים או מזיזים את ההזמנה בהקדם, ורושמים מי עדכן את המפעל ומתי. תנאי הביטול נקבעים בהסכם שלכם עם הספק.
בשער: תעודת המשלוח
כל מערבל מגיע עם תעודה. זה הרגע לעצור עשר שניות לפני שפורקים, ולבדוק:
- האתר והלקוח. שם הפרויקט וכתובת האתר, שלא הגיע מערבל של אתר אחר.
- סוג הבטון. שהתעודה תואמת למה שהוזמן.
- הכמות. כמה קוב במערבל, ומה הכמות המצטברת עד כה.
- שעות. שעת העמסה במפעל ושעת הגעה. מהפער ביניהן אפשר להבין כמה זמן הבטון היה בדרך.
- תוספות שהתבקשו. אם הוזמנו תוספים, שיופיעו בתעודה.
ואם משהו לא תואם, מטפלים בזה לפני הפריקה: מי החליט, ומה עשו, נרשם באותו רגע. בבטון שכבר נשפך לא יהיה מה לבדוק.
מצלמים כל תעודה, עם מספר המערבל והשעה. התמונה נשמרת ביומן של אותו יום. כך, כשהחשבונית מגיעה, כל קוב מחובר לשעה ולמערבל.
דגימות: לאן הלך הבטון
כשהמעבדה לוקחת דגימות, רושמים בשורה אחת: מאיזה מערבל, באיזו שעה ולאיזה אלמנט הבטון שלו נצק (קומה, אזור, צירים). התוצאה מגיעה אחרי שבועות, ובלי הרישום הזה אי אפשר לדעת למה היא שייכת. הפרטים המלאים בבדיקות מעבדה בבנייה.
אחרי היציקה: ההזמנה מול מה שנצק
בסוף היום משווים שלושה דברים: מה הוזמן, מה הגיע לפי התעודות, ומה נצק בפועל. פער בין הכמויות הוא שאלה לספק או למהנדס, ועדיף לברר אותה באותו יום, כשהתעודות על השולחן. מה שנשאר, או חזר למפעל, נרשם גם הוא.
עוד על רישום הזמנות וקליטה של חומרים בכלל, בהזמנת חומרים מספק ובקליטת חומרים באתר בנייה.
איך זה נראה ביומן
בקיפר ההזמנה נפתחת כמשימה עם מי מטפל, סטטוס ועדיפות, ואישור המפעל מצורף אליה. ביום היציקה כל מערבל נרשם ביומן העבודה עם התמונה של התעודה, מהטלפון, גם בלי קליטה. בסוף היום מנהל העבודה חותם, וכשהמפקח חותם, יומן היום ננעל. את החשבונית בודקים מול היומן, מערבל מול מערבל.
צ’קליסט הזמנת בטון
לפני:
- סוג הבטון ותכונותיו לפי המפרט
- כמות בקוב, ומי אישר אותה
- שעת התחלה וקצב אספקה
- משאבה, דרך גישה ומי מחכה בשער
- מי הזמין ומי אישר במפעל, ומספר הזמנה
בשער:
- תעודה: אתר, סוג בטון, כמות, שעות
- תמונה של כל תעודה
- חריגה: מי החליט ומה נעשה
אחרי:
- דגימות: מערבל, שעה ואלמנט
- הזמנה מול תעודות מול כמות שנצקה
- חתימה וסגירת היום
ההזמנה הבאה
ההזמנה היא ההתחלה של התיעוד, לא קודמת לו. שורה אחת על מה שהוזמן, תמונה של כל תעודה, ובסוף היום יש מה להציג לספק, למעבדה ולמזמין.
יומן העבודה הדיגיטלי של קיפר מחזיק את ההזמנה, התעודות והדגימות במקום אחד.
השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים על פרויקט שרץ אצלכם עכשיו, בחינם, ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.